חומסקי - המכשול הענק למחקר האבולוציה של השפה
יאיר שימרון
חומסקי הצליח לשכנע גדודים של מלומדים
שהתיאוריות שלו מסבירות את השפה לעומקה. עד כדי כך שיכנע, שפרופסור חשוב בשם יוסף גרודזינסקי פרסם בספרו "פסיכולוגיה ושפה", את הטענה על פי חומסקי, שיש במוח "מעבד תחבירי", ש"פועל בצורה אוטונומית, כאשר שום שיקול סמאנטי אינו מסוגל להתערב בעבודתו..." (ע' 73). זה כמובן רעיון נפלא, המקובל בכל מפעל מכוניות: כדי לחסוך מאמץ ולייעל את העבודה, תוקעים הפועלים את הברגים לפני שמצרפים את לוחות הפח, וככה נחסכת אנרגיה רבה, בהעדר כל שיקול מכאני לפעולת ההברגה.
חומסקי הצליח לשכנע את גדודי המלומדים שהתחביר הוא המרכיב החשוב ביותר בשפה, והוא מתרחש במוח ללא אילוצים של פעולת הדיבור עצמה, מכוחם של תהליכים תורשתיים, גנטיים. עד כדי כך הושפעו המלומדים מהתיאוריה של חומסקי, כדי כך שגם המתנגדים שלו רואים צורך לעצמם להשקיע מאמצים רבים בויכוחים עם שורת הטענות הכוזבות, כוזבות לעיתים עד כדי גיחוך, כפי שיכולים הקוראים להיווכח מהציטוט מספרו של פרופ' גרודזינסקי, לעיל.
חומסקי דן בתחביר לשיטתו כמובן מאליו, באופן שאפשר לתארו כאוטיסטי, בהתעלמות מוחלטת מהביקורת כלפיו. מה שמקובל בדרך כלל כתחביר, נושא, נשוא, מושא, לגביו זה עניין עילי ושולי. עיקר המאמץ שלו ואסכולתו מופנים לניסיון לתאר את השפה הפנימית ואת התחביר הפנימי, את מה שמתחולל במוח בשעה שאדם מדבר. לדעת אסכולת חומסקי, השפה מתחוללת במוח ללא קשר ישיר לדיבור, אלא כמין מערכת אורגנית-מנטאלית עצמאית, שרק אחת הפונקציות הלא ראשונית שלה הוא הדיבור והתקשורת, המכונה על ידי חומסקי שפה B, חיצונית, נגזרת של שפה A, הלא היא הפנימית, הראשונית, ובלתי תלויה בתקשורת. הם ממציאים הרבה מאוד כללים המתיימרים לתאר את ברמת העומק המופשטת את מה שמניע את מבנה המשפט. כל הכללים המומצאים באסכולת חומסקי מושתתים על הדיבור העילי, אבל מתיימרים לתאר את פעילות המוח. אולם הפעולות והתנועות הממשיות שאדם מבצע, מעידות על פעילות המוח רק דבר אחד: שהמוח מייצר הוראות פעולה לאברים. כשם שלא נוכל להסיק מפעולת הידיים על הפעילות הכימו-חשמלית במוח, כך אין התנועות של אברי הדיבור שבאמצעותן מופק הדיבור מעידות דבר ורבע דבר על הפעילות המוחית.
פוסט חייב להיות קצר ותכליתי, ואין אפשרות לנתח לעומקן את הטעויות של האסכולה.
הדבר הראשי שיש להכיר, כשאנו בוחנים את השפה, הוא שליבתה, ליבת השפה הוא הדיבור.
כיצד מבוצע הדיבור?
הדיבור הוא פעולה, ולמעשה מערכת פעולות. גם המילה הקצרה ביותר, כגון 'לא', מילה של הברה אחת תובעת מהמדבר את כל מערכת הפעולות שתובע משפט שלם. השלב הראשון הוא הרצון. הדיבור הוא מעשה רצוני. תמיד, המדבר פועל כיוון שעלה על דעתו שיש לומר דבר מה. שלב שני הוא התהליכים המתחוללים במוח ומביאים את הרצון לדבר למצב עוררות מוחי מעשית. שלב שלישי הוא שליחת הוראות בצורה כימו-חשמלית אל השרירים של האברים הרלבנטיים. שלב רביעי הוא התנועות של השרירים שמפעילים את אברי הפעולה. שלב חמישי הוא תנועת האברים הפועלים ויצירת המילים והמשפטים.
עניין חשוב שלא נוכל לעסוק בו כאן הוא ההבחנה בין הרצון לבין עוררות המוח.
חמשת השלבים האלה מתקיימים תמיד בכל פעולה שעושה בעל חיים כלשהו. אין לתאר כלל פעולת שפה ללא חמשת השלבים של פעולות הדיבור. או במילים אחרות, הדיבור הוא מערכת פעולות רצונית, שאינה שונה בתכונותיה מכל מערכת פעולות אחרת, כגון עבודה באמצעות הידיים או רכיבה על אופניים.
שאלה מתבקשת בהקשר זה היא כמובן לגבי הפעילות המינית. הרי המין בוודאי מולד ואף על פי כן נתון לביצוע כרצוננו. הרי ברור לכאורה שכיוון שהמין נועד לרביה, ובלעדיו אין קיום לאדם, הוא מולד, והפעולות הנעשות לצורך מין גם הן מולדות, נוכל לחשוב על הדיבור כמו על המין! ובכן לא וכן. המבנה המיני, האברים, ההורמונים, אלו מולדים. ביצוע הקשרים המיניים אינו מולד. אנשים רבים מתנזרים ממין, אחרים מקיימים מין בעשרות צורות, רוב ביצועי המין כלל לא מיועד ללידת ילדים! רוב המין המבוצע על ידי בני אדם לא נועד לרביה, שהיא מטרתו הטבעית, ה"מולדת".
ומה אומר חומסקי על אבולוציית השפה?
הנה להבהרה כיצד חושב חומסקי בשנת 2005 על האבולוציה של השפה והאדם: "ההסבר הפשוט ביותר של ה"קפיצה הגדולה קדימה" באבולוציה של האדם יהיה שהמוח חווט מחדש. אולי על ידי איזו מוטאציה קטנה, כדי לספק את הפעולה של "איחוי" (Merge, מונח מהבלשנות החומסקאית שאין לנו צורך לעסוק בו). בבת אחת מניחה חלק ליבה של הבסיס למה שנמצא באותו רגע דרמטי באבולוציה של האדם...הקפיצה הגדולה הייתה למעשה מיידית, באדם יחיד, שניחן מיידית ביכולות אינטלקטואליות העולות בהרבה על האחרים, הועברו לצאצאיו ונעשו שולטות". אף על פי שעברו 12 שנים מאז, חומסקי חוזר על טענות דיליטנטיות ונבערות אלו גם בספרו החדש על האבולוציה של השפה.
https://mitpress.mit.edu/books/why-only-us
כל תכונותיו של כל בעל חיים, ללא כל יוצא מהכלל, נתהוו כתוצאה ממערכות הגומלין בין בעל החיים לבין סביבתו. כלל לא ייתכן שתכונה תתפתח שלא כתוצאה ממערכת גומלין בינו לסביבתו, לאחר שמערכת הגומלין הזאת פעלה בתהליכים של דחפים ואילוצים על בעל החיים.
לכן, גם תכונת השפה יכלה להתפתח אך ורק בתהליכי הדחפים והאילוצים שבתוכם התפתח האדם. מה שמסביר חומסקי, אינו מניח את המערכת הזאת, ולכן אלו הבלים.
ליבת השפה הוא הדיבור, והדיבור התפתח כתקשורת, ופעלו על ההומינידים המתקשרים דחפים ואילוצים בדיוק כמו על כל מערכת אחרת.
הכשלים הראשיים בתיאוריות של חומסקי
הם התעלמותו למעשה מהיותו של הדיבור מערכת פעולות ככל מערכת פעולות אנושית אחרת, ומהיות האבולוציה של השפה, בהכרח וללא אפשרות אחרת, שורת תהליכים שלא היו שונים מכל תהליך אבולוציוני של כל תכונה אנושית אחרת.
בספר שכריכתו מוצגת כאן, הצגתי את האבולוציה של השפה בקוויה העקרוניים, ההכרחיים. הספר ימא ב2018 במהדורה מעודכנת שניה דיגיטאלית בהוצאת אינדיבוק.
תגובות
הוסף רשומת תגובה