אבולוציה של השפה ושל העברית

אבולוציה של השפה, מה אפשר לדעת, יאיר שימרון 1.  מ חקר התהוותה של השפה  סובל ממספר מוסכמות , כמעט אקסיומות, הנפוצות מאוד בספרות, ולמרבה הפלא, אינן נכונות. בפוסט קודם  הראיתי שמוסכמות בדבר הסטוריה של השפות מכילות טעויות גסות. דנתי שם בכמה טענות נפוצות המועלות בספרו של גיא דויטשר "גלגולי לשון". https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_13.html   באותו ספר נמצא כמה מהמוסכמות הנוספות שנחוץ לסלק ממחקר האבולוציה של השפה. ראו את הציטוטים להלן: גיא דויטשר אומר ע' 227 – 228 "אם לא נמצא פעם מצלמת וידיאו שיצורים מהעולם החיצון שכחו בפזיזותם באחד מביקוריהם הקודמים, דומה שכל הסבר ללידת השפה אצל האדם הקדמון יישאר בגדר מושא לפנטזיה בלבד". ע' 228 "המאפיין החשוב ביותר של השפה שאת קיומו עלינו להניח מראש הוא טבעה הסימבולי השרירותי: השימוש בסימנים שפירושם נקבע על סמך מוסכמות בלבד...שהסימנים השרירותיים הללו נהגו בקול, תוך שימוש בתנועות ובעיצורים שאין להם משמעות משל עצמם...לבסוף עלינו להניח שהמילים שימשו בעיקרו של דבר לאותן מטרות שמילים משרתות כיום...(גלגולי לשון הוצאת...

גלגולי לשון – קונבנציות לא בדוקות --   וההסטוריה של השפות השמיות יאיר שימרון  ב-2008 התפרסם הספר של ד"ר גיא דויטשר "גלגוי לשון" וזכה להצלחה ניכרת. מי שמתעניין בלשון יכול ללמוד מהספר לא מעט. אבל המחבר  מציג יומרה " לעמוד על טיבם של הכוחות היוצרים המתעתעים האלה, וכך לגלות איך יכול היה להיווצר המבנה הענף של השפה. ..לערוך מסע אבולוציוני מזורז דרך שלבי היווצרותה של השפה. נתחיל בתקופה פרה היסטורית מוקדמת, שבה היו לאבותינו הקדמונים רק שמות לעצמים ולפעולות פשוטות, שאותם ידעו לצרף למבעים פרימיטיביים כ"תן מים"..."  (ע' 15). הספר כתוב באופן מבדר, ובעיקרו של דבר הוא מבוסס כולו על מוסכמות מחקריות בלי לברר האם המוסכמות האלה נכונות. המשפט שצוטט בפסקה הקודמת מדגים את הכתיבה המסתמכת על מוסכמות, שכן בשלב שבו "היו לאבותינו הקדמונים רק שמות לעצמים ולפעולות פשוטות שאותם ידעו לצרף למבעים פשוטים כ"תן מים", הוא שלב מתקדם מאוד באבולוציה של השפה, כפי שיכול כל קורא של הבלוג הנוכחי ללמוד, למשל בפוסט הבא https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_41.html...