אבולוציה של השפה ושל העברית

כל מכה יבוסי ויגע בצנור השלמות וסיכום כדי להבין כראוי את המסופר בפוסט זה, יש לקרוא את שני הפוסטים הקודמים: https://languagevo.blogspot.com/2020/07/2_2.html https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_78.html (טענותי על העברית העתיקה ועל השפות השמיות, מתבססות על ראיות, שהקורא הלא מומחה ימצאן בין אם במילוני התנך ובאנציקלופדיה המקראית הנגישים בכל ספריה, בין אם באינטרנט באתרים רבים, וכמובן למעטים שיתאמצו יותר במאמרים מדעיים) פרשנות נכונה של סיפור דוד בירושלים, שמואל ב, ה, 6-10, ושמואל ב, כד, 18-25, מביאה להבנה, שדוד לא נלחם בירושלים. דוד בא אליה  כדי להקריב קורבנות מיוחדים לריצויו של האל הזועף, שהטיל רעב ומגפה על העם, בגלל הפרת השבועה לגבעונים , הפרה שאחראי לה שאול (פרקים כא, כד). זאת גם הסיבה שדוד, לאחר ששאל את אלהים, מסר לגבעונים את בני שאול, כדי שיוכלו להורגם ולהוקיע אותם בהר (כא). הגבעונים, ששמם לפי שם עירם, הקרובה מאד לירושלים שבה אוכלוסיה ששמה יבוסים, וככל הנראה שני השמות מציינים עם אחד. הם ממוצא חיתי, או מאחד העמים שהיו בעבר בשליטת האימפריה החיתית, כגון חורים או לווים. עמד...

"כל מכה יבוסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים" כמה עתיקה שפת התנך? במשך כ800 שנה נכתבו ספרי התנך. החל מהמאה השמינית לפני הספירה ועד למאה הראשונה לספירה. רק אחרי חורבן ממלכת יהודה, בשנת 586 לפני הספירה, נכתב רובו של התנך, על ידי גולי יהודה, בבבל. לגבי ספר דברים, יש הסכמה מקיפה שהוא נכתב בזמנו של יאשיהו מלך יהודה, בערך 30 שנה לפני חורבן הממלכה. חלקים רבים של ספרי שמואל נכתבו עוד לפני ספר דברים, במאה השמינית והשביעית לפני הספירה, וכך גם חלקים מעטים מספרי התורה האחרים, וחלקים מספרי הנביאים. רוב סיפרות התנך, וזה כולל את רוב הסיפורים על התקופה העתיקה שלפני חורבן יהודה, נכתבו ככל הנראה בבבל, ובארץ ישראל בתקופת בית שני. את הדברים האלה הוכיחו חוקרים רבים באינספור מחקרים שהראו את השפעת השפות האכדית והארמית, ואפילו השומרית, על הטקסטים. השפעות אלו נגרמו בגלל שהיהודים אימצו את התרבות הבבלית-ארמית של מקומות מגוריהם, וזה כלל את השפה המקומית, ארמית, את לוח השנה הבבלי, שנעשה לוח השנה היהודי עד היום, חגים כגון ראש הנה ויום כיפור, ואת הספרות הבבלית העשירה. בפוסט זה אפרש פסוק בספר שמואל ב, פרק ...