אבולוציה של השפה ושל העברית

כל מכה יבוסי ויגע בצנור השלמות וסיכום כדי להבין כראוי את המסופר בפוסט זה, יש לקרוא את שני הפוסטים הקודמים: https://languagevo.blogspot.com/2020/07/2_2.html https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_78.html (טענותי על העברית העתיקה ועל השפות השמיות, מתבססות על ראיות, שהקורא הלא מומחה ימצאן בין אם במילוני התנך ובאנציקלופדיה המקראית הנגישים בכל ספריה, בין אם באינטרנט באתרים רבים, וכמובן למעטים שיתאמצו יותר במאמרים מדעיים) פרשנות נכונה של סיפור דוד בירושלים, שמואל ב, ה, 6-10, ושמואל ב, כד, 18-25, מביאה להבנה, שדוד לא נלחם בירושלים. דוד בא אליה  כדי להקריב קורבנות מיוחדים לריצויו של האל הזועף, שהטיל רעב ומגפה על העם, בגלל הפרת השבועה לגבעונים , הפרה שאחראי לה שאול (פרקים כא, כד). זאת גם הסיבה שדוד, לאחר ששאל את אלהים, מסר לגבעונים את בני שאול, כדי שיוכלו להורגם ולהוקיע אותם בהר (כא). הגבעונים, ששמם לפי שם עירם, הקרובה מאד לירושלים שבה אוכלוסיה ששמה יבוסים, וככל הנראה שני השמות מציינים עם אחד. הם ממוצא חיתי, או מאחד העמים שהיו בעבר בשליטת האימפריה החיתית, כגון חורים או לווים. עמד...

דוד בירושלים: לא היתה מלחמה : פרק שני הפוסט הזה הוא המשך והשלמה לפוסט הקודם, ומי שקורא את הפוסט הזה, צריך לחזור לפוסט הקודם: https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_78.html למתעצלים אחזור כאן רק את הפירוש לפסוק בשמואל ב ה 8, שעד כה כל פירושיו היו מוטעים. "כל מכה יבוסי ויגע בצינור". ותרגומו הנכון לשפת ימינו: "מי שיהרוג יבוסי יפגע קשה מן הכלי האלוהי המכונה צינור, ויהיה עם הפסחים ועם העורים". את הנימוקים לתרגום זה יאלצו המתעניינים לקרוא בפוסט הקודם, שכתובתו לעיל. כותרת המאמר הזה קובעת כי לא היתה מלחמה בירושלים, כשדוד השתלט עליה. איך אני יודע? (מי שיאמר, אבל  בדברי הימים מסופרת גרסה אחרת  – על כך אענה לאחר שאבאר את הסיפורים של ספר שמואל. בעיקרו של דבר, אמינותו ההסטורית של דברי הימים נופלת באופן דרסטי מאמינותו של ספר שמואל) ובכן כל המתעניין בסיפור הזה, מי שקרא את ספרי שמואל, יודע שמעשיו של דוד בירושלים לא הסתיימו בסיפור של שמואל ב, ה, 6-10, אלא נוספו להם מעשיו בשמואל ב כד, 18-25.  ולמרבה הפלא, שם מסופר על בואו של דוד לירושלים, פגישתו עם ארונה, המכונה מלך, כלומר...