אבולוציה של השפה ושל העברית

יאיר שימרון מהו מקור השם יהוה, ומה מבטאו אילון גלעד מציג פירוש לשם יהוה. גלעד הוא למדן שקדן, ודבריו מבוססים היטב על המוסכמות במחקר. אבל המחקר, שאין לו מקורות ידע עתיקים לגבי השם יהוה, טועה. מאמרו של גלעד רצוף בטעויות של המחקר. נתחיל עם לא טעות, אבל חסר, לגבי ניקוד יהוה בתנך. כשמנוקד שוא ביוד וקמץ ב-וו, הקריאה היא אדוני. כשמנוקד חטף סגול ביוד וחיריק ב-וו, הקריאה אלוהים. (אילון גלעד:  https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.6613318 ) מדוע נפסקה הגיית 'יהוה' הסיבה העיקרית להפסקת הגיית המילה יהוה בצורתה הקדומה, אינה האיסור "לא תישא שם יהוה אלוהיך לשוא". הסיבה היא  החלפתו של הכתב העיברי הקדום בכתב ארמי  שהיה מקובל במזרח התיכון מאמצע האלף הראשון לפני הספירה. יהודי בבל, שהחליפו את הכתב, העתיקו וכתבו ב500 השנים עד תחילת הספירה את התנך,  בכתב ארמי . רק  את השם יהוה הם כתבו באותיות העבריות הקדומות . אנחנו יודעים את זה מן המגילות שנתגלו באיזור ים המלח (הגנוזות). ולכן, בקירוב מן המאה השלישית לפני הספירה, כשהגיעו בקריאת התנך לשם הכתוב באותיות עתיקות, הם קראו "...

כל מכה יבוסי ויגע בצנור השלמות וסיכום כדי להבין כראוי את המסופר בפוסט זה, יש לקרוא את שני הפוסטים הקודמים: https://languagevo.blogspot.com/2020/07/2_2.html https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_78.html (טענותי על העברית העתיקה ועל השפות השמיות, מתבססות על ראיות, שהקורא הלא מומחה ימצאן בין אם במילוני התנך ובאנציקלופדיה המקראית הנגישים בכל ספריה, בין אם באינטרנט באתרים רבים, וכמובן למעטים שיתאמצו יותר במאמרים מדעיים) פרשנות נכונה של סיפור דוד בירושלים, שמואל ב, ה, 6-10, ושמואל ב, כד, 18-25, מביאה להבנה, שדוד לא נלחם בירושלים. דוד בא אליה  כדי להקריב קורבנות מיוחדים לריצויו של האל הזועף, שהטיל רעב ומגפה על העם, בגלל הפרת השבועה לגבעונים , הפרה שאחראי לה שאול (פרקים כא, כד). זאת גם הסיבה שדוד, לאחר ששאל את אלהים, מסר לגבעונים את בני שאול, כדי שיוכלו להורגם ולהוקיע אותם בהר (כא). הגבעונים, ששמם לפי שם עירם, הקרובה מאד לירושלים שבה אוכלוסיה ששמה יבוסים, וככל הנראה שני השמות מציינים עם אחד. הם ממוצא חיתי, או מאחד העמים שהיו בעבר בשליטת האימפריה החיתית, כגון חורים או לווים. עמד...