אבולוציה של השפה - אפריקה מקור כל השפות?
תפוצת השפות וראשית השפה
מאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי, סיינס (Science), על תפוצת השפות בעולם, זכה לתשומת לב רבה. בעקבות המאמר בסיינס פרסם הניו יורק טיימס מאמר שגם תורגם להארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225263.html
ונדמה כאילו הוא פותר את חידת ראשית השפה.
המאמר בסיינס, מאת קוונטין אטקינס, בודק את התפוצה של היחידות הקטנות של המילים, ברחבי העולם. היחידות האלה הן העיצורים, התנועות, והטונים.
מהן פונימות
במלה 'בא', האות ב מסמנת עיצור, א מסמנת תנועה. במילה 'מי' האות מ מסמנת עיצור, האות י מסמנת תנועה. כלומר הגה שהגייתו גורמת לעצירה מסויימת של הוצאת האויר בדיבור הוא עיצור, ואילו הגה שהגייתו אינה גורמת לעצירת האויר הוא תנועה.
טונים הם הדגשות של הברות, וההדגשות האלה משנות את משמעות המילה. למשל במילה הסינית 'מה' (ma) בטון גבוה פירושה אמא, בטון יורד פירושה לנזוף, בטון יורד עולה סוס. חלק גדול מהשפות בעולם יש בהן טונים.
כל שלוש התכונות האלה של מילים נקראות "פונימות", והן היחידות הקטנות ביותר שמקנות משמעות למילה.
מחבר המאמר בסיינס השתמש בבסיס נתונים על שפות מן המאגר שלהלן:
הוא בדק נתונים על מספר הפונימות ב500 שפות בכל רחבי העולם, ולאחר חישובים סטטיסטיים, ויישום מודלים ממוחשבים, הגיע המחבר למסקנה שככל שגדל המרחק מאפריקה כך פוחת מספר הפונימות בשפות השונות, ולכן יש להסיק מכך ששהשפה הראשונה בעולם התפתחה במרכז אפריקה או בדרומה, כיוון ששם יש שפות עם מספר הפונימות הגדול ביותר.
השערות של עיתונאים על ראשית השפה
כאמור בעקבות מאמרו של אטקינס בסיינס פורסם מאמר בניו יורק טיימס שגם תורגם להארץ, ובו נוספו שלוש טענות שכלל לא הועלו על ידי אטקינס. אחת היא שהפונימות המכונות "קליקים" בשפות של הבושמנים בדרום אפריקה הן המוקדמות ביותר בעולם, השניה היא שעד כה שוחזרה השפה ההודו אירופית, והשלישית היא שגילה של שפה זאת 9000 שנים.
שלוש הטענות האלה, שכאמור כלל אינן נכללות במאמרו של אטקינס, לא נכונות.
אין כל עדות ממשית על איזושהי שפה לפני יותר מ5000 שנה, זמן התחלת הכתיבה. שפת הבושמנים בדרום אפריקה אומנם משמרת תכונות עתיקות, אבל תכונות אלו אינן ראשיתו של הדיבור. לגבי השפה ההודו אירופית נעשו אומנם נסיונות לשחזר חלקים ממנה, אבל אין לשחזורים אלו כל אמינות, ואין הם יותר משעשועי מלומדים.
ביקורת המאמר המדעי
אולם האם ראוי המאמר המקורי בScience לעניין מיוחד, האם הוא מחדש משהו?
להלן אציג את שורת הטענות העולות מן המאמר, בקריאה ביקורתית, כפי שנדרש מכל קורא של טענה כלשהי על העולם.
1. לשונות מוסיפות פונימות או מאבדות פונימות בגלל תהליכים לא ברורים.
בשביל לומר "לא ברור" משתמש המחבר במילה "סטוכסטי". מילים מהיוונית תמיד עושות רושם מדעי. אבל הטענה הזאת לא נכונה. התהליכים שגורמים לאובדן פונימות או להוספתן, דווקא ידועים ומוסברים היטב כשאנו בוחנים את שפות העולם. כשאנו בודקים את יצירתה של העברית הישראלית, לא קשה לנו להסביר למה אבדו כל העיצורים הגרוניים והחצי גרוניים – בגלל הדומיננטיות של האוכלוסיה ממוצא אירופי. למה נותרו בעברית רק 5 תנועות – רוב מסורות העברית הכילו רק 5 תנועות. כמו כן מובן לנו גם מדוע נוספו לעברית המדוברת שלושה עיצורים חדשים – ג' (ג'יפ), צ' (צ'יפס), ז' (ז'קט) – כתוצאה של שימוש במילים ממוצא אירופי שהכילו את העיצורים האלה על ידי האנשים שחידשו את הדיבור בעברית. העקרונות של שינויי הגייה שחלו בעברית חלים בכל השפות בעולם.
יש סיבות נוספות לשינויים במגוון הפונימות של שפות, ורובן ידועות. העובדה שכותב המאמר לא התייחס לידע הזה גרמה לו לטעות רבתי בטענותיו.
2. אפקט השקיעה.
המחבר מסביר את אובדן הפונימות בתהליך שבו שפה עוברת שרשרת של אירועי ירידה ואובדן של פונימות בלי להתייחס לידע שקיצורו הוצג במספר 1.
3. ככל שהאוכלוסיה הדוברת את השפה קטנה יותר, קטן גם מגוון הפונימות.
הטענה הזאת נכונה באופן חלקי, אבל היא מתעלמת מהעובדה שדווקא השפות של הבושמנים בדרום אפריקה, שפות "קויסאן, (khoisan) מדוברות כל אחת על ידי מעט מאוד אנשים, לא יותר מכמה אלפים, ודווקא הן מכילות עשרות רבות, ואחת מהן יותר ממאה פונימות. האוכלוסיות שמדברות את השפות האלה היו תמיד קטנות ומבודדות.
4. הטענה הראשית של המאמר היא שהשפה הראשונה בעולם נוצרה במרכז אפריקה, או בדרומה, ומשם תוך כדי הגירת האנשים לפני 50-70 אלף שנים, התפשטו השפות בכל העולם.
והשאלה על טענה זאת היא כמובן, מה חדש? הרי אין כל חילוקי דעות שהאדם המודרני מוצאו מאפריקה. יש רק ויכוח על השאלה מתי התרחשו ההגירות מאפריקה, ואנו יודעים שבארץ ישראל נתגלו שרידי אדם מודרני בני 100 אלף ואולי גם 200 אלף שנה.
5. הסיבה לאובדן הפונימות היא ההתרחקות מאפריקה.
לכאורה, לשיטתו של המחבר, יש תלות בין הקילומטראז' לבין מספר הפונימות. אבל בשפות המדוברות במרכז ומזרח אפריקה, האוסה וסווהילית, יש מספר פונימות דומה למה שמצוי באנגלית, בגרמנית, בסינית מנדרינית, ובשפות רבות נוספות ברחבי העולם.
אין כל קשר בין המרחק מהמקור האפריקאי למצאי הפונימות. חלק מהסיבות למצאי הפונימות הוסברו לעיל בהערה מספר 1. סיבות נוספות נובעות ממיזוג אוכלוסיות. כל מיזוג מביא להפחתה כלשהי במספר הפונמות.
6. כיוון שבמרכז אפריקה ובדרומה יש בשפות שונות מספר פונימות גדל יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, יש לראות את אפריקה כמקור השפה.
הטענות האלה מסכמות את מה שהבאתי בהערות הקודמות, ואף על פי שנכון שמקור השפה באפריקה, בשל אבולוציית האדם באפריקה, הנימוקים של המאמר כוזבים לגמרי, כפי שהסברתי בהערות הקודמות.
בסיכומו של דבר, יש לומר, שהמחבר לא כתב שום דבר ממשי על שפות מלבד ספירת מצאי הפונימות שלהן, והמאמר אינו מחדש דבר, ומה שנתן לו את יוקרתו הכוזבת אינו אלא המשחק המרשים בסטטיסטיקה, שנמנעתי ממנו, כיוון שלמעשה אינו רלוונטי כלל לשאלה העיקרית, איפה נוצרה השפה לראשונה - לשאלה זאת יש תשובה מתוך הידע המוסכם על הכל לגבי מוצא האדם.
הפוסטים שיבואו מבוססים על שני הספרים שפרסמתי בנושא:
"כיצד נתהוותה השפה וכיצד העברית", הוצאת צ'ריקובר. פרקי הספר: 1. כיצד נתהוותה השפה. 2. האם השפה מולדת. 3. כיצד נתהוותה הלשון העברית. 4. עברית בת ימינו ולשון התנך - לשונות זרות. 5. קווי דמיון דקדוקיים בין עברית לשפות הודו-אירופיאיות. נספחים: 1. לוח גזר - השערה על גבי השערה. 2. יהוה אלוהי צבאות יושב הכרובים - אדוני וראשית המונותיאיזם הישראלי. 3. מילון קטן של הקבלות עברית - שפות אירופיות.
ב2016 הופיעה מהדורה שניה מעודכנת ספרי "קולות מגן עדן - האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה", בהוצאה דיגיטאלית "אינדיבוק"
תגובות
הוסף רשומת תגובה