אבולוציה של הדיבור והשפה – עקרונות יסוד

אבולוציה של הדיבור והשפה – עקרונות יסוד

 

בכל הספרות המחקרית בנושא של הבלוג הזה מדובר על אבולוציה של השפה, ולפעמים, באופן משני מדברים גם על אבולוציית הדיבור.

סקירה חלקית ונוחה לקריאה של ספרות, בעברית, בקישור להלן:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12124&kwd=443

 

השפה היא מבנה משני, מופשט, לדיבור. השפה היא כלל הדיבורים והחשיבות והכתיבות שנעשו אי פעם, בין אם מדברים על כל השפות, או על שפה מסויימת.

הדיבור הוא הפעולה הממשית של התבטאות, של תקשורת, גם של חשיבה שלמעשה נעשית במידה רבה מאוד באופן דיבורי.

הדיבור הוא ליבת השפה. הדיבור הוא היצירה הראשונית של צורות קוליות (וגם תנועתיות) שניתנות לפיענוח.

כשאנו משתדלים להסביר את יצירת השפה, את האבולוציה שלה, לפני שמסבירים את המבנה המשני, המופשט, כדי שנוכל להסביר את השפה כראוי, יש להסביר את הליבה, את התהליך והמבנה העיקרי, היסודי, הלא הוא הדיבור.

בפוסט הקודם ובפוסטים מוקדמים הסברתי למה המחקר של אבולוציית השפה אינו מתקדם. כל החוקרים מנסים להסביר את האבולוציה של השפה, במקום של הדיבור.

https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_90.html

 

הדיבור הוא הפקת קול רצונית ויצירת צורות קוליות מוסכמות ומוכרות ומובנות.

תכונות אלו של הדיבור מקשרות אותו לקולות ההבעה של האייפים ושל היונקים והציפורים.

גם קולות ההבעה של חיות הם במובהק רצוניים, מוכרים, מוסכמים ומובנים.

 

השפה, המבנה המשני שצמח סביב הדיבור, רחוקה מאוד ממבעי החיות. נדמה כאילו אין כל קשר בין מבע האדם למבע כל חיה. לכן טעו חומסקי ואסכולתו לטעון שמדובר בשני דברים שונים לחלוטין. ראו את הפוסט על המכשול שמעמיד חומסקי להבנת השפה:

https://languagevo.blogspot.com/2020/07/blog-post_56.html

כדי שנוכל להגיע לתיאור נכון וטוב של השפה ושל האבולוציה שלה, צריך להתחיל מבראשית:

1. העיקרון הראשון בהסבר אבולוציית השפה –  

נחוץ להבין את הקשר ואת ההמשכיות בין קולות ההבעה החייתיים לבין הדיבור.

בפוסטים קודמים כבר עמדתי על היבטים שונים של הקשר בין אבולוציית הדיבור לבין קולות ההבעה החייתים.

כאן אני רוצה להסביר ולהדגיש את אחת התופעות המרכזיות בדיבור ובהבעה הקולית החייתית.

כשאדם מדבר, בין אם מילה קצרה, בין אם משפט ארוך הוא מבטא עניין שלם. הדיבור, כל עוד אינו מופרע,  תמיד מקיף איזשהו נושא, דבר, בשלמותו. כל דיבור הוא מבע כוללני, הוליסטי.

כאלה הם גם מבעי האייפים וכלל בעלי החיים. המבע תמיד כוללני. בין אם החיה מביעה כאב, או פחד, או איום, כל מבע שלה, ממש כמו כל מבע אנושי יש לו תוכן כוללני. ואין שום חשיבות לצורה הקולית הממשית, הספציפית של הקולות.

האופי הזה של הדיבור בכל הגיוון שלו מקשר עד היום בין המבע הקולי החייתי לבין המבע הדיבורי. הוא גם מבהיר שהמבע הדיבורי השלם קודם לחלקו – המילה (בצורותיה הפרימיטיביות) קודמת להגאים. מזה יש השלכות חשובות על הבנת התפתחות השפה, שנעמוד עליהן בעתיד.

 

2. הבנה של קשר זה מנחה ישירות אל העיקרון השני:

יש לתאר את האבולוציה של הדיבור.

את האבולוציה של הדיבור צריך להסביר לא בגישה מכלילה ומופשטת, אלא לנסות ולהבהיר ככל האפשר מה קרה בפועל.

 

 3. העיקרון השלישי מוביל אל המטרה הזאת:

הכרח לסרטט את הקווים העקרוניים של תהליך השתנות קולות ההבעה לקולות דיבור.

בפוסט הקודם אמרתי שקולות הדיבור הראשונים היו, בהכרח, לא בהשערה, קולות הגרון. זאת טענה שנובעת מיישום של שלושת העקרונות הראשונים – ההכרחיים – של אבולוציית הדיבור והשפה.

כיוון שיישמנו את שלושת העקרונות הראשונים, כיוון מסע החקירה מקבל תבנית מסלולית.

 

4. העיקרון הרביעי נובע מקודמיו: עלינו לתאר איך נוצרה ההגייה בכל חלקי הפה. זה כנראה התחום העמום ביותר והסיכוי לגלות את פרטי התהליך קטן.

למרות המשפט האחרון, כבר עמדנו על כך שקולות הגרון הם ראשית התהליך, וקולות קדמת הלשון (ראו פוסט קודם שקישורו לעיל) אחרונים.

 

5. התיאוריה צריכה לקשר במידת האפשר בין תהליך התפתחות הדיבור לבין תהליך ההשתנות של המינים ההומינידים.

 

מכאן ואילך קשה לעמוד על סדר המאורעות אבל כולם דורשים הסברים:

א. מתי הופיע לראשונה תחביר? האם התחביר מאוחר כמו שסבורים רוב התיאורטיקנים, או אולי דווקא מוקדם, ואפילו ראשיתי?

ב. איך נעשו קולות ההבעה לעיצורים ולתנועות? 

ג. איך נעשו מבעים דיבוריים לסמלים?

ד. איך נוצרו פעלים ושמות?

לא נמשיך לרשום כאן את כל התופעות הרבות הדורשות הסברים אלא אשאיר את קוראי במתח לבאות. 

הבלוג הזה מועלה כדי להביא למתעניינים יותר או פחות את הפתרון לשאלה המרתקת את המחקר מזה מאות שנים, כיצד נתהוותה השפה.

הפוסטים שיבואו מבוססים על שני הספרים שפרסמתי בנושא:

"כיצד נתהוותה השפה וכיצד העברית", הוצאת צ'ריקובר. פרקי הספר: 1. כיצד נתהוותה השפה. 2. האם השפה מולדת. 3. כיצד נתהוותה הלשון העברית. 4. עברית בת ימינו ולשון התנך - לשונות זרות. 5. קווי דמיון דקדוקיים בין עברית לשפות הודו-אירופיאיות. נספחים: 1. לוח גזר - השערה על גבי השערה. 2. יהוה אלוהי צבאות יושב הכרובים - אדוני וראשית המונותיאיזם הישראלי. 3. מילון קטן של הקבלות עברית - שפות אירופיות. 

ב2016 הופיע ספרי "קולות מגן עדן - האבולוציה של קולות ההבעה לכלל שפה", בהוצאה דיגיטאלית אינדיבוק. פרקיו: א. תנאי בראשית. ב. התהוות הדיבור. ג. על קרבת לשונות.